תולעת כסאות או המלכה - חוקרי העידן שעבר חלוקים לגבי מהות האובייקט. ככל הנראה מדובר במוטציה שנוצרה מפגם באבולוציה של המעבר בין דור של אובייקטים למשנהו. אותם חוקרים מדברים על מונחים כגון ישיבה, שכינה, מרחב אישי, מרחב הגות ועוד. אולם, במקום לאפשר הליכה לאיבוד בחלימה, ביצירה, קרקעו השולחנות והכסאות את הדמיון של בעליהם. לאחר שנגמרו העלים בעולם, גזעי עצים, גוססים, חיפשו זה את זה והתחברו, ללא שורשים, לאבולוציה חדשה. למעשה, נקמת הרהיט בה צורות עציות-אנתרופומורפיות הובילו לחזרת הדמיון, הציתה מחדש את אש היצירה בעולם הגווע. ריבוי. תמיד יותר מאחד, אבל בדיוק כמו האחרים. כמעט. בעידן הקודם, אספנות שהופכת בשבריר יכולת כספית לאגרנות, הפכה לתופעה שכיחה בבתיהם של אנשי החפצים. האובייקטים המוצגים באזור זה, ככל הנראה, כמעט תמיד הגיעו בזוגות רביעיות שישיות ועשרות רגליים שרצות לכל פינה מחפשות מקום לישיבה או מסיבה הצורך האנושי, הפרימיטיבי לארגן, להשליט מעט סדר בעולם שהופך יותר ויותר כאוטי ובלי מובן, הובילה למשטר את הכסאות בשורה או במערום. צבא, כנוע, צייתן, מוכן למלחמה. שיקוף של המלכה, שופעת יופי וקסם עתיק של הפעלת אלימות בהנף כפתור. ואכן, פתגם קדום טוען ש"כל פרפר לפני התגלמותו היה תולעת בר". המלכה המלקטת מסמלת את האבולוציה מכסא מלוכה לכסא נוח. הנוחות של הצרכנות משקפת מצב חדש - כעת לא רק מלכים יכולים להרשות לעצמם הכל. עכשיו העולם כולו מלכים שצורכים כמויות של חוסר משמעות חומרית שמגיעה עד הבית. מוות איטי וחסר יומרה או דמיון.