התערוכה היא אלגוריה על הקיום האנושי באמצעות רישום אנטומי ואקדמי מדוקדק ומדעי.

תהליך העבודה לוקח את הצופה למסע של התבוננות מעמיקה ומפורטת בפירוק הגוף האנושי מזוויות ונקודות מבט שונות, ותוך כדי כך הוא משתלב למסע דמיוני – המתועד בהמשך בסדרה של ציורים גדולים שהן סצנות אפיות השאובות מתולדות האמנות ויוצרות סיפור מיתולוגי אישי