ציקי אייזנברג מבקש לבחון את החיבורים שבין גבריות מובסת, אלימות וחרדה קיומית מטראומות עתידיות. ברצונו לבדוק את עצמו מול העולם כגבר, כנורמה חברתית, כאבא דואג או כאדם שאצורה בתוכו תזזיתיות מסוכנת. כלי הנשק שלו הם דבק ומספריים, ואמצעי ההגנה - קסדות ורובים גזורים. אייזנברג מציע ערכת הישרדות שאינה מעלימה עין מפגיעות הגוף, מחולשותיו ומפוטנציאל הבלות שלו.