״כִּי כָּל שֶׁנֶּאֱסַף נִפְגָּשׁ כָּאן וְהוּא יָרֹק

וְחֶסֶד בּוֹ, חֶמְלָה וְכָל אֲשֶׁר צָמֵאתָ לוֹ בְּמַהֲלַךְ

שָׁנִים רַבּוֹת, שְׁגָגוֹת וְתַפְנִיּוֹת וְכַוָּנוֹת אֵין קֵץ וְלֹא מִצּוּי.

כִּי הַמִּצּוּי הוּא מַחֲלָה אוֹ אַךְ תַּרְמִית, וְרַק

הַזִּקִּית מַחֲלִיפָה צְבָעִים בְּלֹא לְשַׁלֵּם מְחִיר.״

מתוך ״שיר מזמור לירוק״ נתן זך, 2012